דף הבית
אודות העמותה
זכות השיבה
אודות הכפר
פעילויות
עדויות
תרבות ואמנות
מאמרים
סרטים
תמונות
ספר אורחים
צור קשר
ערבית
English

כאמל קדורה מספר על החיים בכפר לפני הנכבה
[ביום ההוא] רעתה קבוצת צעירים באביב ימיהם עדר עזים.. הם התאמנו במלאכת הרעיה "כמנהג נערי הערבים", מובילים אותם בין הסלעים ועשבי הבר הטריים, נעים ממקום למקום בחיפושיהם אחרי עשב טרי למרעה ומעיינות מיים מהם יוכלו לשתות, הם ועיזיהם.. עוד השמש קופחת על ראשיהם, כשמצאו עצמם בעמק בין כפרם והכפר השכן בקיעה, ומיד נפגשו עם צעירי בקיעה, אשר הגיעו עם עדריהם לאותו מקום, כשהם משוכנעים שהאדמה אדמתם וכר המרעה שייך להם..
וכמו שקורה פעמים רבות בקרב נערים, שדמם חם ואופיים מתלהב וזעמם מתפרץ, הויכוח התפתח לקטטה אלימה, ואחד מבני סוחמאתא, האמיץ והחזק וקל התנועה שבהם, הכה במקלו בתנועה נמהרת בראשו של אחד מצעירי בקיעה, והכה אותו ארצה.. הצעירים המבועתים השאירו את הפצוע שוכב, דמו זולג, רחוק מכל מקום ישוב, בשמש הקופחת, וברחו אל ההרים שבקרבת הכפר והתחבאו במערותיהם.
הידיעה המכאיבה הגיעה אל שני הכפרים, ובעקבותיהם המשטרה שעצרה את המשתתפים בקטטה והשליכה אותם אל הכלא.. אחר כך הגיע זמן המשפט, ישיבות אינסופיות והחלטות הנדחות מיום למשנהו, עד שלבסוף הורשע הצעיר ע"י בית המספט הגבוה ברצח, והוטל עליו עונש אכזרי - עונש מוות.
ההורג היה עבאס בן תופיק אלעבד קדורה, מנכבדי הכפר וראש משפחתו, וכשעברו הימים אבד כל תקווה, וחש בחבל התלייה הנכך סביב צוארו של בנו, וחשך העולם בעיניו.. התאספו הקרובים והחברים בביתו בחברותא עצובה, ומשלחות של תושבי הכפר הגיעו בהמוניהן, מנסים לטקס עיצה כיצד לבטל את רוע הגזירה.
בזמן אחת האסיפות האלו, כשהעצב והשתיקה מכבידים על כולם, הבחין בעל הבית באדם מהורהר המתקרב אל הבית, והוא ידידו מנוער קיסר סמעאן, שבא להביא את רגשות ידידותו ונאמנותו בשעה הקשה... כשהתקרב האורח אל דלת הבית, צעק תופיק בקול רם, כאילו אחז בו השגעון: "אל תתנו לקיסר אלסמעאן להכנס אצלי!"
השתוממו הנוכחים, ולא הבינו את פשר הקריאה ומדוע לא רוצה ראש משפחתם להכניס לביתו את ידידו מנוער, קיסר אלסמעאן, ורבו המחשבות והתהיות... האין ברצונו שיראה אותו רעהו בשעת חולשתו וקלקלתו? האם פגע קיסר אלסמעאן בתופיק קדורה בדיבור, או שמא לא מלא כלפיו את התחיבויותיו?... המשיכו האנשים לחפש את התשובה להתנהגות מוזרה...
קיסר סמעאן היה האדם היחיד שהבין את הרמז, ולא היה זקוק לעזרה בכדי לפתור את החידה. האיש בעל נסיון החיים העשיר שנרכש במשך השנים, הבין עוד לפני שסיים תופיק את דבריו.. הוא שב אל ביתו, אכף את סוסתו, והאנשים ראו אותו רוכב במהירות אל מקום בלתי ידוע ושאלו את עצמם: מה יעשה קיסר אחרי ששמע את מה ששמע? עמדה חבורת הגברים וראתה אותו ממהר לכיון מערב והתפלאו - לאן הוא ממהר?
קיסר סמעאן רכב אל העיר הגדולה, אל עכו, והגיע אליה במהירות המירבות. הוא קשר את סוסתו בח'אן הידוע, "ח'אן אלשורדה" ונסע במכונית הראשונה שהזדמנה לו, ותוך שעה קצרה מצא את עצמו מתדפק על דלתו של המוטראן חג'אר, מוטראן הערבים [בחיפה] שלא השיב ריקם אף יצור שהתדפק על דלתו בבקשת עזרה. עמד קיסר אלסמעאן מול הדלת וקרא בקול "הי אדונני, הי!" שמע אלחג'אר את קריאותיו של ידידו קיסר אלסמעאן, ובקול מאופק ושקול, שבטא נכוחה את גדולתו, הורה לעוזריו להכניסו מיד אל חדריו.. כשנכנס, שאל אותו: "מה הביא אותך לכאן, בני?"
"אדרוש בשלומך, אדוננו"
"תודה בני, ומה בקשתך?"
"אני מבקש את חיי עבאס, בנו של אחי ורעי, ידיד נעורי תופיק אלעבד, שהוא גם ידידך".
כששמע אלחג'אר את הבקשה, הרצינו פניו וידו התרוממה ולפתה את שערות זקנו הלבן.. הוא הניד בראשו, ושקע במחשבות והרהורים..
אלחג'אר ערך התקשרויות רבות. השעות עברו, קיסר אלסמעאן מחכה בסבלנות, ואלחג'אר מטלפן, מתקשר עם אדם ומדבר עם רעהו, עד שלבסוף אמר:
"חזור אל ידידך בני, ואמור לו שקרבה שעת החנינה.. אמור לו, המוטראן אלחג'אר דורש בשלומך ואומר לך לרדת לעיר ולקנות חליפה חדשה לבנך שאלוהים נתן לו חיים חדשים".
קיסר אלסמעאן לא האמין למשמע אוזניו הוא התעופף משמחה.. מבלי לדעת כיצד, מצא עצמו בתחנת הרכבת.. ברכבת הראשונה לעכו.. והנה הוא על גב סוסתו.. כך חזר קיסר אלסמעאן לסוחמאתא, עבר בין האנשים המופתעים.. עצר ליד דלת ידידו תופיק אלעבד, ועוד לפני שירד מסוסו קרא, מרחוק, בקול רם ששבר את השקט המאיים: "בשורות טובות יא תופיק, בשורות טובות! אלחג'אר לא השיב את פניך ריקם, ולא אכזב אותך, התבשר שבנך נחנן ולא נותר לך לעשות דבר מלבד לרדת אל העיר, לקנות לבנך חליפת חתונה ולשחוט עגל שמן לכבוד הבן האובד שנמצא, המת שקם וחי!"



(מתוך: ראיון שערך אליאס ג'בור ג'בור עם כאמל קדורה, "כתאב סוחמאתא")







® All Rights Reserved, ABNAA' SUHMATA Association
  Best experienced using MS Internet Explorer 6.0, Screen is optimised for viewing at 800 x 600