|
|
אודות הכפר
הכפר סוחמתא ממוקם על שתי גבעות בגובה 575 מ' מעל פני הים, 30 ק"מ צפונית מזרחית לעכו ו-18 ק"מ ממזרח לנהריה, בשכנות לתרשיחא (במערב) ובקיעה וכפר סמיע (בדרום) בית ג'ן (דרום מזרח) חורפיש וסבלאן במזרח, ופסוטא ודיר אלקאסי בצפון. אדמות הכפר זרועות בכרמי זית תאנים ושקדים, ומשקיף על הרי הגליל העליון המכוסים בחורשות אלונים ואלה. לידו עובר כביש המחבר את הכפר עם צפת, נהריה והישובים השכנים.
|
 |
שטח הכפר הבנוי היה 135 דונם, והיו בו שתי שכונות מרכזיות, שחיברו אותם רחובות שהמרכזיים ביניהם היו מרוצפים. בין השכונות הפרידה ברכת המיים וכיכר הכפר המרכזית.
במרכז השכונה המערבית (התחתית) נמצאו מסגד, כנסייה ובית ספר בן 4 כיתות שהוקם ע"י השלטון
העת'מאני בשנת 1886. בשכונה המזרחית (העלית) נמצא מבצר צלבני ובית הספר החקלאי שהיה מוקף בחצר משק גדולה בת 10 דונם (ששימשה לגידול עופות וכוורנות), שהוקם בתקופת המנדט הבריטי.
בדרום מזרח השכונה המזרחית נמצא בית הקברות המוסלמי, ששטחו 30 דונם, שנותרו ממנו, היום לא יותר מ-8 דונמים וקברים בודדים מפוזרים בשטח, כשביותר משני שליש בית הקברות בצע מנהל מקרקעי ישראל מפעל יעור, שמטרתו הסתרת המאפיינים הערביים של האיזור, בהתאם למטרות ולאתוס הציוני.
אדמות הכפר הושקו משתי בריכות גדולות, הראשונה מהן נמצאה בקצה הכיכר המרכזית של הכפר. שטחה היה 5 דונם ותכולה 5000 מ"ק. במי בריכה זו השתמשו הפלאחים לצרכי השקיית השדות והעדרים... בימי הקיץ היו ילדי הכפר שוחים בבריכה, והצעירים נהגו לצאת לשחיה לילית בלילות הירח... הבריכה השניה, שכונתה "הבריכה הדרומית" נמצאה ליד הגורן ושטחה היה מחצית משטח הבריכה המרכזית.
|
הכנסייה - אחד הבתים הבודדים שנותרו במערב הכפר. (צילום: מקבולה נסאר)
בית הקברות המוסלמי - קברי אבותינו מפוזרים על פני השטח (צילום: הילאנה אסעד כאמל סמעאן)
מצב הבריכה המרכזית בכפר כיום (צילום: הילאנה אסעד כאמל סמעאן)
|
מי השתייה של הכפר נשאבו מחמישה מעיונות ששמותיהם: אלעין (המעיין), אלקואטיע, אלמע'ארה אלשמאליה (המערה הצפונית) ברזה ואלביאדה, וזאת בצד מי הגשם שנאגרו בבורות ומאגרים שהוכנו לצורך זה במרבית בתי הכפר, ומי ואדי חביס העובר מזרחית לכפר.
בימי השלטון העות'מאני השתייכה סוחמתא למחוז צפת, ובזמן המנדט הבריטי - למחוז עכו שבמרחב הגליל.
שימושי הקרקע והבעלות עליה לפני הכיבוש
|
| הבעלות |
בדונמים |
| ערבית |
9,572 |
| יהודית |
0 |
| אדמת משאע( אדמת הכפר המשותפת-common) |
7,484 |
| סה"כ |
17,056 |
| השימוש |
בדונמים |
| חקלאית מעובדת |
5,141 |
| בנויה |
135 |
| אדמת טרשים לא זרועה |
11,780 |
| סה"כ |
17,056 |
מרבית אדמות הטרשים והקרקעות הלא זרועות היו מכוסות בחורשות עצי צל כדוגמת האלון, האלה, הלבנה, ועצי פרי כגון העוזרד, אגס הבר והחרוב. חורשות אלו מנעו את סחף האדמה, ותושבי הכפר השתמשו בעציהם להסקה, לקירוי הגגות, ולבניית הכלים החקלאיים כדוגמת המחרשות. בתוך הכפר הרבו תושבי הכפר לזרוע עצים כדוגמת האזדרכת, ולהינות מצילם בתקופת הקיץ.
הגידולים החקלאיים העיקריים היו גידולי התבואה (היתה בכפר טחנת קמח) - חיטה ושעורה ודוחן ותירס. פירות וירקות שונים, במיוחד תאנים וצבר. כמו כן היתה סוחמאתא ידועה בסומאק, בטיון ובצמחי המרפא שבה, ובגידול הטבק.
הכפר היה מפורסם בעצי הזית שלו, שגיל חלקם היה מעל 1000 שנה. בכפר היו שלושה בתי בד, וכמה שנים לפני הנכבה, נוסף אליהם בית בד רביעי תעשייתי מודרני. שטחם של כרמי הזית היה יותר מ- 2100 דונם.
|
תושבי הכפר
בסוף המאה ה-19 הגיע מספר תושבי הכפר ל-400. במפקד התושבים הראשון, שנערך ע"י שלטונות המנדט בשנת 1922, נרשמו בכפר 632 תושבים, ובמפקד השני, בשנת 1931 הגיע מספרם ל-796 ביניהם 752 מוסלמים (371 גברים ו-381 נשים) ו-44 נוצרים (24 גברים ו-20 נשים)*. בשנת 1945 הגיע מספר תושבי סוחמתא ל-1130, וההערכה היא שבשנת 1948 היו בכפר כ-1200 תושבים, ביניהם 64 נוצרים.
בתקופת המנדט הבריטי היו לכפר 9 מח'אתיר (ראשי כפר) בזה אחר זה ושמותיהם:
אלחאג' אסעד בלשה
אחמד נעמאן
קיסר סמעאן
אחמד עיסא
|
כביש עכו צפת - מבט מצפון הכפר (צילום: מקבולה נסאר)
סאלח סלים ח'שאן (בן 110 שנים) מחפש את אחיו וילדיהם בעבר השני - גבול לבנון, אפריל 2000
|
מחמד עבד אלרחמן
מחמוד סאלח קדורה
סעיד אלעבד מוסא
ג'ריס קיסר סמעאן
עלי סאלח קדורה
מהסממנים החשובים והחיוביים של סוחמתא הוא הרגשת האחווה והידידות בין תושבי הכפר. יש לשים לב שבין 9 ראשי הכפר ניתן למצוא שני ראשי כפר נוצרים, למרות שבכפר היה רוב מוחלט מוסלמי.
|
משפחות הכפר
המשפחות הנוצריות:
סמעאן, עיד, סלום, ג'בראן.
המשפחות המוסלמיות:
קדורה, מוסא, חסין, אלג'שי, עזאם, סלמון, חסון, עאמר, עת'מאן, בלשה, סלימאן, זידאן, מרה, חמאדה, ח'שאן, אלשבלי, שאהין, איוב, פאיז, אלחג'אר, עסקול, מסטפא, אלדוחי, אלד'יאב, אליפאוי, עיסא, יעקוב, עבד אלרזאק, אלחג'אריה, פאעור, אלחאג' אבראהים, מחמוד ואחמד...
בתי הכפר
מרבית בתי הכפר נבנו בסגנון הישן, קירותיה מאבני צור וגגותיהם מקורים בלוחות עץ אלון, ומעליהם שכבת טיט אותה מחדשים כל שנה לפני בוא החורף.
הבית כלל דיר לחיות המשק, מתבן, אח וארובה, לול לעופות ומרתף לאכסון היבולים (תבואות, קטניות וכדי שמן הזית).
בחלק מהבתים נחצבו בורות לאיסוף מי גשם לשימוש הביתי, ומרבית הבתים היו מוקפים בחצר קטנה ששימשה לגידול ירקות לשימוש ביתי - עגבניות, קישואים, חצילים, תפוחי אדמה, לוביה, נענה, פטרוזיליה בצל וכו', ועצי פרי - תאנים, משמשים, שקדים, גפנים, תפוחים ורימונים. לפני בתים רבים נטעו עצי האזדרכת שתושבי הכפר אהבו לשבת בצילם, מסביב לבתים הונחו שובכים ליונים וערוגות ואדניות פח של פלפל חריף, ריחן, ציפורן, וגרניום.
בשנת 1931 היו בכפר 175 בתים, ובשנת 1948 גדל מספרם ל-202.
באווירה זו חיו תושבי סוחמתא בשלווה ובאושר, עד שסחפה אותם הסערה אשר שטפה בשנת 1948 את כל פלסטין. ב-28 לאוקטובר 1948, הופצץ הכפר ע"י מטוסים ישראלים שגרמו למותם של 3 מהתושבים, פציעתם של 4 נוספים והרס כמה מהבתים. ב-29 לחודש פלשו לכפר כוחות הכיבוש בפיקודו של הקצין יצחק רמון. היחידה שכבשה את הכפר רצחה כמה מהתושבים, במטרה לגרום למנוסת האחרים.
תוך כיבוש הכפר נהרגו 16 תושבים ביניהם:-
עבד אלוהאב סלמון, עטאללה מוסא, ומוזה מוסא נהרגו בהפצצה מהאוויר.
מחמד עבד אלרחמן חסין קדורה, חסן מוסא, ומוסטפא עלי נרצחו ע"י הכוחות
|
השכונה המערבית - מצבה אחרי הכיבוש (צילום: הילאנה אסעד כאמל סמעאן)
השכונה המזרחית - מצבה אחרי הכיבוש (צילום: הילאנה אסעד כאמל סמעאן)
ואדי אלקוואטיע' (ואדי אלח'רַבּ) ובמערבו האזור המזרחי של התנחלות מעלות הממוקמת על אדמות הכפר (צילום: הילאנה אסעד כאמל סמעאן)
אבני מעגילה שנגנבו מבית הבד של סוחמאתא והוצבו בכיכר אחת ההתנחלויות הקרובות (צילום: הילאנה אסעד כאמל סמעאן)
אדמות הכפר הצפוניות - התנחלות מעלות נראית ברקע ממערב. (צילום: מקבולה נסאר)
כאן חיו אנשי סוחמאתא בשנת 1946
|
שכבשו את הכפר במסגרת מפגן כוח שמטרתו הפחדת האוכלוסייה. יש להזכיר שמחמד עבד אלרחמן חסין קדורה נרצח בפני אביו, ומוסטפא עלי נהרג ע"י חיילים כשהוא שב אל הכפר ביחד עם עדר הפרות שלו.
רבים מהתושבים שעזבו את הכפר הסתתרו בין העצים ובמערות, וניסו לחזור אליו, אך הצבא מנע מהם לשוב. מצב זה נותר עד תחילת שנת 1949, כשהכפר נהרס כולו ע"י השלטונות. על אדמותיו הוקמו התנחלויות חוסן וצוריאל, השכונות המזרחיות של מעלות, ואגם מלאכותי.
|
תושבי סוחמתא בפזורה
מלחמת 1948 הפכה את תושבי סוחמתא לפליטים במולדתם ומחוצה לה. רובם של הפליטים חיים בלבנון במחנות הפליטים בורג' אלבראג'נה, תל אלזעתר, דביה, עין אלחלוה, אלנבטיה, אלבס, אלרשידיה, וכמה מהמשפחות חיות בערי וכפרי לבנון השונים, קבוצה גדולה נוספת של פליטי סוחמתא הגיעו לסוריה, והם מתגוררים במחנה הפליטים אלירמוך, כפר סוסה, ג'ובר, אלטבאלה, ואלזאהריה, משפחות נוספות מפוזרות בכל קצווי העולם, במדינות ערב ומדינות אירופה.
|
חורבות בית המנהיג הפלסטיני אבו מאהר אלימאני |
בין הפליטים ניתן למצוא אנשים מפורסמים כגון אחמד אלימאני (אבו מאהר), שהיה אחד הצעירים הפעילים שנאבקו כנגד הציונות עוד לפני 1948, ואחרי הנכבה הפך לאחד ממנהיגי החזית העממית לשחרור פלסטין ומהדמויות הבולטות של תנועת השחרור הפלסטינית.
|
העקורים במולדתם מבני סוחמתא
כ-7% מבני הכפר, ממשפחות סמעאן, מוסא, קדורה, סלימאן, עבד אלוהאב, אלג'שי, מחמוד ואחמד הינם עקורים במולדתם. מספרם היום כ-600 איש ב-140 משפחות גרעיניות, וחיים בפסוטה, תרשיחא, אלבקיעה, כפר סמיע, אלראמה, אלמכר, שעב, אלמזרעה, עכו, חיפה ושפרעם. מעקורים אלו, כמו משאר העקורים הפלסטיניים במדינת ישראל, נמנעה השיבה אל כפריהם ורכושם. כשחיו, עד שנת 1966, תחת הממשל הצבאי, אפילו לבקר בשטחי הכפר נמנע מהם... עקורי סוחמתא, כשאר בני עמם, סובלים ממדיניות ההפליה הגזענית המופנית כלפי האוכלוסייה הערבית
|
אסעד ח'ליל סמעאן (אבו ג'מאל) מצביע על אחד הקברים בבית הקברות הנוצרי (צילום: הילאנה אסעד כאמל סמעאן) |
בארץ, ובכל זאת הצליחו רבים מבני סוחמתא להגיע ללימודים אקדמיים, וביניהם עשרות בעלי מקצועות חופשיים ובעלי השגים גבוהים בתחומי המדע.
תושבי סוחמתא העקורים במולדתם דבקים בכל מאודם בזכותם לשוב לכפרם, ולהפגש עם קרוביהם ושכניהם שבפזורה על אדמת המולדת היקרה. עקורי סוחמתא החיים במולדתם מקדמים מאבק צודק זה באמצעות עמותת בני סוחמאתא ובשיתוף עם ועד העקורים.
ההיסטוריה של סוחמתא
הכפר הוקם לפני אלפי שנים כישוב כנעני. משמעות השם "סוחמתא" בשפה הסורסית (סריאנית) הוא אור וזריחה. בזמן הפלישה הפרסית (612 - 617 לספה"נ) נהרס הכפר, ומרכזו הועבר מהתל הצפוני לתל הדרומי. הערבים הגיעו לאזור בשנת 636 לספה"נ שחלק מהם התיישבו במקום. מאז אותו יום ניתן למצוא בין תושבי הכפר ערבים מוסלמים ונוצרים כאחת.
הצלבנים כבשו את סוחמתא, הקימו חומה שהקיפה חלק מהשכונה המערבית, בנו בה מבצר ומאגר מיים גדול בתחום השכונה המזרחית, שאת שרידיהם, שנהרסו ע"י ישראל, ניתן לראות עד היום. המבצר שופץ ע"י דאהר אלעמר אלזידאני, שהשתלט על עכו בשנת 1744 והיה, במשך תקופה קצרה, מושל פלסטין הצפונית, בתקופה בה שלט בכפר.
|
בתקופת המנדט הבריטי בוצעו בישוב חפירות ארכיאולוגיות בהן נחשפו כנסייה ומנזר ביזנטיים שהוחרבו בפלישה הפרסית. בין הממצאים המרכזיים בחפירות אלו היו רצפת הפסיפס של המנזר, 3 קברים שאחד מהם הינו קברו של הבישוף תיאופיליוס היווני שנפטר בשנת 592 לספה"נ, וכן תמונות פסיפס המציגות רימונים, גפנים, ציפורים וכוסות מקושטות. ממצאים ארכיאולוגיים נוספים שהתגלו בכפר, ע"י התושבים, היו מטבעות נחושת מימי שלטונו של אלכסנדר מוקדון).
|
הכנסייה הנוצרית באזור "אלדוויר". |
יש לציין שמיקומו של בית הקברות הנוצרי הינו על תל באזור "אלדוויר", במרחק חצי קילומטר צפונה לכפר הבנוי על התל הדרומי.
האתרים הארכיאולוגיים בסוחמאתא
1. "ח'רבת קרחאתא" במרחק 3 ק"מ צפונית מערבית לכפר.
2. "חרבת ברזה" 5 ק"מ מזרחית לח'רבת קרחאתא.
3. "ח'רבת רח'סון" בין סחמאתא וכפר סבלאן.
4. "ראס עבאד" על תל בין סחמאתא לבין בקיעה.
*=[המקור: סוחמתא - זהראא מן ריאד אלג'ליל אלאעלא - עמ' 27]
|
|
